ארכיון חודשי: מרץ 2012

רפלקציה על השיעור 27.3.12

בשיעור האחרון התעסקנו בבלוגים מסוגים שונים: בלוגים אישיים, בלוגים מקצועיים וכ"ו. אבל על כך הרחבנו מספיק בשיעור.
כחלק ממטרת הקורס התבקשנו לפתוח בלוג. מודות שזו הפעם הראשונה שאנחנו כותבות אי פעם בבלוג משלנו, אבל גילינו שזה דבר דווקא דיי נחמד. מעבר להכנת מטלות מידי שבוע אנחנו מעדכנות פוסטים אישיים משלנו. רק דבר זה שובר את השגרה הלימודית…

במהלך השיעור נחשפנו (ולא בפעם הראשונה) לבלוג של ד"ר יפה אהרוני "בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב". בלוג חשוב עם המון אינפורמציה מקצועית. מאוד הכרחי למי שרוצה להתעדכן בתחום המידע באופן שוטף. קצת הפריע לנו שהנימה בבלוג היא מקצועית נטו, ללא מעט פן אישי, אבל מי אנחנו שנבוא בטענות….

יפה אהרוני לקחה צעד קדימה ונתנה לגולשים שלה אפשרות להיכנס לבלוגים מקצועיים אחרים אשר עוסקים בתחום המידע. אחד מהם הוא של אוניברסיטת חיפה "מידע במידה". בניגוד לבלוג של יפה אהרוני, כאן מזינים כל ספרני הספרייה של האוניברסיטה תכנים לבלוג. אם תפתחו את הפוסטים השונים תראו שכל פוסט נכתב ע"י מישהו אחר. הבלוג מתעדכן תדירות, פוסט אחת לשבוע בערך. מעבר לפוסטים שמעלים הספרנים, ישנה גישה למאמרים והפניות מעולם המידע. כל לינק כזה מכיל גישה לאתר עם חומר לגבי עולם המידע.
כמו כן, נחשפנו לבלוג של עמי סלנט. זו הפעם הראשונה שאנו נחשפות לבלוג הזה. עמי כותב בנימה יותר אישית מהבלוג של יפה ומהבלוג של אונ' חיפה, אבל לא נופל מהם מבחינה מקצועית. הייתה לנו התחושה שהוא ממש מעלה מאמרים שלמים כפוסטים, אמנם מאמרים מעניינים וחשובים, אך עדיין מאמרים.
בלוג נוסף שראינו בפעם הראשונה בשיעור הוא הבלוג של דניאל ליפסון "שבעים ושנים זקנים". זו הפעם הראשונה שאנחנו נחשפות לבלוג של דניאל. הבלוג של דניאל הוא בלוג מאוד אישי שמשלב בתוכו תכנים מקצועיים. הוא מדבר רבות על העבודה שלו וכיצד הוא למד דברים שונים בתחום. אחד הדברים שאהבנו בבלוג, שמעבר לתכנים המקצועיים שהוא מעלה, יש לו בצד הדף פינה אישית שלו שבה הוא מציג את רשימת הספרים האוהבים עליו. כמו כן, בניגוד לעמי סלנט, דניאל מציג תמונה שלו וניתן לעקוב אחר "הציוצים" שלו בטוויטר.

באופן כללי, הבלוגים שהכרנו הם חשובים מאוד לאנשים שמתעסקים במידע באופן שוטף, כמונו. את חלקם אהבנו יותר ואת חלקם אהבנו פחות, אך זה לא עושה אותם פחות חשובים.

השארת תגובה

מתויק תחת שיעורים

והפעם בפינת הספר המומלץ…

"חוטים מקשרים" של ויקטוריה היסלופ.

זהו ספרה השלישי של מחברת רבי המכר "האי של סופיה" ו"הריקוד של סוניה".
הפעם המחברת לוקחת אותנו לסלוניקי שביוון אל שנת 1917 כאשר שריפה מכלה את העיר. באותו היום נולד דימיטריוס, בן למשפחה יוונית אמידה.
הסיפור משלב בתוכו את חייהם של הנוצרים, היהודים והמוסלמים אשר חיים בשכנות ובשלום אחד עם השני.
כעבור חמש שנים, מגיעה אל סלוניקי מטורקיה קטרינה, ומשתלבת בחייהם של אנשי העיר.

לאורך כל הספר המחברת מספרת על חייהם של שני הגיבורים, אל תוך מלחמת העולם השנייה, כאשר הנאצים פולשים ליוון ומקשים על חייהם של התושבים בכלל ושל היהודים בפרט.

הסיפור מסופר לנכדם של קטרינה ושל דמיטריוס ומציג את אהבתם הרבה לעיר שנהרסה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה המשותפת שלהם.

גם בספר זה היסלופ כותבת בכיבה קולחת וזורמת.

ממליצות בחום לקרוא מי שאוהב סיפורי אהבה משולבים בהיסטוריה של העם היהודי ושל העולם כולו.

 

 

השארת תגובה

מתויק תחת ביקורות על ספרים

מטלה מתוקשבת


מאמריו של Tim O'reilly

אוריילי כותב את מאמרו בשנת 2005 על מנת להסביר את מהותו של ה- web 2.0. אוריילי מסביר במאמר את ההבדלים בין web 1.0- הפאסיבי אשר היה נשא של אינפורמציה בלבד, לבין web 2.0 בעל הפן השיתופי והאקטיבי של המשתמשים.

אוריילי מבצע השוואות בין תוצרי ה web 1.0  לבין תוצרי הweb 2.0 לדוגמה:

Netscape vs. Google

Netscape  עיצב את הווב כפלטפורמה והכיל בו את עקרונות ה web 1.0. לעומתו, Google  הינו אחד מנושאי הדגל המובהקים של ה web 2.0. הוא לא התחיל את חייו כאפליקציה אלא כשירות.

Google  דורש את המיומנות ש Netscape  לעולם לא הצטרך- ניהול מסד נתונים – database management. Google  הינו מותאם לweb 2.0  משום שהוא מומחה בניהול נתונים- הוא מצוי כמתווך בין המשתמש לבין החוויה המקוונת שלו.

אוריילי מסביר לפני עידן ה web 2.0 , החשיבה בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים הייתה כי  מהות הרשת הינה פרסום ולא שיתוף של המשתמשים, כי המפרסמים ולא הצרכנים הינם בעלי השליטה, וכי הרשת "נשלטת" על ידי כמה חברות נבחרות.

בעידן ה web 2.0 מתבצעת דה-צנטרליזציה של הרשת- הכוח יורד מהחברות הגדולות אל המשתמש- כל לקוח הינו שרת בפני עצמו!

אחד מהדברים העיקריים עליהם מדבר אוריילי במאמר הוא המאפיין הבולט בweb 2.0- harnessing collective intelligence– חוכמת ההמונים.

דוגמאות לשימוש בחוכמת המונים אותם מציג אוריילי: שימוש בהייפרטקסט, פריצתו של   Google  בתחום החיפושים המקוונים ומנועי החיפוש, ויקיפדיה,  Amazon ופליקר.

Folksonomyמאפיין מובהק של ה web 2.0, שימוש בתגיות שניתנו על ידי המשתמשים.

עם=folk.

אוריילי גם כן משבח את הבלוגים את ה RSS ככלים לשיתוף וקבלת אינפורמציה ברשת.

אוריילי רואה באזורים רבים של הweb 2.0 לא כדברים חדשים, אלא כהבנה מלאה יותר של הפוטנציאל האמיתי הגלום בפלטפורמה של הווב.

הוא אומר כי הפוטנציאל של הווב לספק סקאלה רחבה של אפליקציות לא הגיע  לתודעה הציבורית עד ש Google הציג את Gmail, Googlemaps ויישומים שונים לטובת המשתמש.

לאוריילי ישנה מעיין סקפטיות בנוגע ליכולת ולרצון של חברות להיכנס לעידן ה web 2.0 ולתת את הכוח למשתמשים.

במאמר השני שפורסם בשנת 2009, דן אוריילי במה שהתרחש בחמשת השנים מאז שהציג את

ה web 2.0.

אוריילי מונה פלטפורמות חזקות במיוחד אשר מתבססות לעל עקרונות ה web 2.0 והינן תוצר מובהק שלו- Youtube, Facebook, Twittr- ביטוי מושלם לשימוש בחוכמת ההמונים ושיתופיות בין המשתמשים ברשת.

אוריילי מציין מהפכות שהתרחשו בתחום הווב והטכנולוגיה, לדוגמה הסמרטפונים אשר הביאו לכך שניתן לגלוש באינטרנט בכל זמן ובכל מקום, ולא רק דרך המחשב האישי. דבר שרק היה ניתן לחלום עליו ב2004.

הסמרטפונים הפכו לעיניים ולאוזניים שלנו, אפילו ישנה אפשרות לדעת היכן אדם מצוי בכל עת. המידע נאסף ומוצג בזמן אמת –Real time information . ישנה צמיחה אדירה בפן השיתופי של המשתמשים.

אוריילי השתמש בביטוי "the web is the world"הווב מכיל כל סוג מידע אשר ניתן לעלות על דעת בכל מקום ובכל עת.

כיום המשתמשים "מדברים" ם הווב, הוא נעשה חכם יותר ויותר ולא צריך "להסביר" לו כל דבר מפורשות- מזהה מיקום (GPS), מבין אוצר מילים יותר גדול ועוד.

כיום אנשים מנהלים חיים שלמים ברשת האינטרנט- חברים בפייסבוק, שיתוף תמונות בפליקר פייסבוק ואתרים שונים, מציאת בני זוג באתרי הכרויות, בלוגים, פורומים ועוד.

אוריילי מציין את ההשפעה החברתית והפוליטית האדירה של הweb 2.0- באמצעות גורמים כמו פייסבוק וטוויטר אנשים רבים יכולים להתארגן יחדיו עבור מטרה משותפת- לדוגמה מחאות פוליטיות שהתגבשו באיראן וגווטאמלה באמצעות הטוויטר.

 התרחש שינוי בחשיבתו של אוריילי, תחילה כפי שניתן לראות במאמר הקודם האמין כי ה web 2.0 יבוא ליותר ביטוי בפן העיסקי- amazon, ebay לדוגמה, וגם כן בשיתוף תכנים בין המשתמשים השונים. כעת אוריילי רואה את ה web 2.0 במימד הרבה יותר רחב- ממש התנגשות של הווב עם העולם האמיתי, הכולל פתיחת הזדמנויות מרחיקות לכת, אך גם היכולת להביא לשינוי ולטיפול בבעיות שונות ברחבי העולם, למשל בסוגיות פוליטיות וחברתיות. כאשר החל עידן הweb 2.0 אוריילי קיווה אך לא שיער כי הוא התעצם למימדים שאנו רואים כיום בכל פן בחיים.

מאמרו של Tim Berners-Lee

ברנרס-לי רואה את הרשת כאמצעי לחלוק מידע עם כל אחד בכל מקום בעולם. הוא אומר כי הווב כה טבוע בחיינו היומיומיים שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו.

הרעיון המובא במאמר הוא כי ישנם גם היבטים שליליים לווב וכי אסור לקחת אות כמובן מאליו,

אלא להיות מודעים ולשים לב לתכנים המוצגים בפנינו וצורת הופעתם.

הווב כפי שאנו מכירים אותו כיום מאוים בצורות שונות: רשתות חברתיות אוספות מידע בנוגע לחבריהן מרחבי הרשת, וממשלות הן טוטאליטריות והן דמוקרטיות מפקחות אחר התנהגות אזרחיהן ברשת ומסכנות את זכויות אדם חשובות.

ברנרס-לי אומר כי אלינו לשים יותר לב למידע המפורסם ברשת, ומדוע?

מפני שהווב שייך לנו! הוא מהווה מקור מידע ציבורי אליו נשענים מקום עבודתך, קהילתך וממשלתך! האינטרנט מהוה עורק דמוקרטי חשוב המאפשר תקשורת ו"דיבור" חופשי בין אנשים ברחבי העולם.

היום כל אחד יכול להעלות בקלות אתר בכל נושא לרשת. זהו אחד החסרונות הגדולים של הווב, שלא ניתן לסנן תכנים פוגעניים.

דבר שלילי נוסף שברנרס-לי מוצא ברשת היא הדרך שבה חברות מסוימות "כולאות" את המשתמשים. לדוגמה Itunes של Apple שלא מותירה להוציא תכנים מתוכה לגורמים אחרים ברשת ורשתות חברתיות אשר לוקחות "בלעדיות" על המידע שהמשתמש מזין לתוכה.

רעיון נוסף חשוב במאמר הוא כי רשת האינטרנט מוכרחה להישאר נייטרלית על מנת לקיים כלכלה, דמוקרטיה ומדע תחרותיים והוגנים.

כבר נראה ניסיון של ממשלות טוטאליטריות לצנזר ולסנן מידע אשר אינו משרת או פוגע באינטרסים שלהן.

ניתן לראות כי גם ברנרס-לי וגם אוריילי מנבאים גדולות עבור הווב. שניהם חושבים כי צריך להשתמש בו בתבונה ולא להיות תמימים, אלא לשים לב למידע אשר מוצג ברחבי הרשת. שניהם מבינים את הפוטנציאל הגלום ברשת ובחוכמת ההמונים המתפתחת ומבינים שהרשת במובנים רבים כיום היא למשה העולם.

בשורה התחתונה אומר ברנרס-לי כי המטרה של הווב הינה לשרת את האנושות!

מוכרחים לשמר בווב את זכויות האדם הבסיסיות, מפני שאנו בונים דברים כיום על מנת שאילו הבאים אחרינו ייצרו דברים שאנו כלל לא יכולים לעלות על דעתינו!

מאמרו של Holzapfel

הולצפל כותב כי לדעתו הקשרים הנוצרים ברשת הינם בזבוז זמן, וזאת כתוצאה של סדרת שבעת החטאים הדיגיטליים:

1. Disorder- אי סדר: באינטרנט ישנה מסה אדירה של מידע שלעיתים תכופות יוצרת "עומס יתר".

2. Clutter-ערבוב: ישנם יותר מדי פוסטים בכל נושא, כך שלמעשה תגובות רבות למעשה חוזרות על אותה הנקודה.

3. Reinventing the wheel- "להמציא מחדש את הגלגל": לאנשים אין סבלנות לקרוא פוסטים

קודמים להם ולכן אותה שיחה מתרחשת הרבה פעמים וחוזרת ל אותה הנקודה.

4. Inconsistency- חוסר עקביות: קשה לשמור על עקביות בשיחות בווב  כמו פורומים, טוקבקים ועוד.

5.Automated miscommunication  – חוסר תקשורת אוטומטית: קשה למשתמשים למצוא את הפוסטים הרלוונטיים להם ולראות כאשר מישהו מגיב לתגובתם.

6. Aimlessness- היעדר מטרה: ישנן הרבה שיחות ללא תכלית המנוהלות בעולם הווב.

7. Incivility- חוסר נימוס: ברשת המשתמשים מרשים לעצמם להגיב ולנהוג בדרך בה לא היו מעיזים בעולם האמיתי, הם חשים מוגנים מאחורי המסך והאנונימיות.

באופן אישי רצינו לומר כי החומר הנלמד בקורס זה הינו בעל חשיבות רבה למידען.

אנו לומדים על העולם שלמעשה אנו מיועדים לעבוד בתוכו, וחיים בו באופן יומיומי כמשתמשים של אמצעי המדיה השונים בעידן ה web 2.0.

2 תגובות

מתויק תחת מטלות

המלצה על ספר

אז כפי שהצגנו את עצמנו בתחילת הבלוג,

אנחנו גל ולירן, סטודנטיות ללימודי מידע, שנה ג' ואחרונה!!!
שתינו ספרניות, אחת בספרייה הציבורית של רמת- גן (גל) והשנייה ברשת הכותרים והספריות של ראשון לציון (לירן). שתינו תולעות ספרים.

במהלך העבודה שלנו כספרניות נתקלנו בבהלת הקריאה של הנוער אחר הספר "משחקי הרעב". שתינו קוראות ספרים למבוגרים, אך סיקרן אותנו מדוע המתבגרים כ"כ רוצים לקרוא את "משחקי הרעב"- של סוזן קולינס. אז החלטנו לקרוא אותו בעצמנו.

 

הספר מספר על קטניס, נערה בת 16 שחיה במדינה אשר נקראת "פנאם" בצפון אמריקה של היום. במדינה זו שולטת ממשלה דיקטטורית עם נשיא מושחת. הנשיא מקיים כל שנה את משחקי הרעב- משחקים שהם עדות לניסיון ההפיכה שנעשה במדינה שבמהלכה נמחק מחוז שלם- מחוז 13. הנשיא החליט על הגרלה מבין כל 12 המחוזות הנותרים שמבין כל מחוז נבחרים נער ונערה שישתתפו במשחקים- מסע הרג קטלני שבסופו רק אחד נשאר בחיים. המשחקים משקפים את האחיזה האיתנה והתקיפה של הנשיא במחוזות שברחבי הקפיטול.

קטניס מתנדבת לייצג את מחוז 12 עם פיטה, נער בגילה, לאחר שאחותה הקטנה עולה בהגרלה. שניהם נשלחים לסדרת אימונים בקפיטול לפני המשחק הקטלני.

הספר מתאר כיצד בפעם הראשונה יוצאים הנערים מביתם ומאומנים ביד קשה לצאת למסע ההרג.

לאחר קריאת הספר עלתה בנו המחשבה, האם יכול להיות שאי פעם העולם שלנו יכול להגיע לרמה כזו של רוע. ידועים בהיסטוריה מקרים שכאלו, אבל, האם העולם יאפשר לעצמו לשוב לאותם ימים.
הספר משלב בתוכו שני ספרים חשובים:

1984- של ג'ורג' אורוול- השליטה של המדינה בחיי האזרח.
בעל זבוב- וויליאם גולדינג- הישרדות בכל מצב.

מומלץ בחום!!! הספר הוא ראשון בטרילוגיה. הספרים הבאים הם "התלקחות" ו"עורבני חקיין".
כמו כן, החודש יוצא הסרט המבוסס על הספר ואנחנו לא יכולות לחכות!!!

אבל לא לשכוח, לקרוא קודם את הספר ורק אח"כ לראות את הסרט.

2 תגובות

מתויק תחת ביקורות על ספרים

רפלקציה על אתרים שונים

בשיעור האחרון בחנו מספר אתרי web 2.0. האתרים הללו משלבים בתוכם את חכמת ההמונים ואת שיתופיות הגולשים.

בחרנו לצפות מתוך האתר של TED בסרטון של Clay Shirki- How social media can make history:

בהרצאה זו מדבר הדובר על השינוי שחל באמצעי התקשורת בשנים האחרונות, בעיקר מבחינת העברת מסרים, הן בין אנשים באותה המדינה והן בין אנשים החיים בקצוות שונים של העולם.

מדובר כאן לא רק על הון טכנולוגי, אלא על הון חברתי – social capitol. ישנו כוח רב אשר מצוי כעת בידיו של ה"איש הפשוט". כיום בניגוד לעבר, הכוח לא מצוי רק בידי השלטון או בעלי השליטה הפיננסית במשק.

ב- 500 השנים האחרונות התחוללו כארבע מהפכות באמצי התקשורת:

1. המצאת הדפוס- תקשורת חד כיוונית

2. המצאת הטלגרף ולאחר מכן הטלפון- תקשורת דו כיוונית

3. מהפכה בתקשורת המוקלטת- תמונות, סאונד וסרטים

4. המצאת הרדיו והטלוויזיה

ניתן לראות כי באמצעות המדיה הנ"ל ניתן ליצור תקשורת ושיחה רק עם אדם אחד. אין יכולת ליצור קבוצה ולתקשר עם כמה אנשים בו זמנית. זוהי  החדשנות כשתגיע לאמצעי התקשורת של המאה ה-21.

אינטרנט- אמצעי התקשורת הראשון אשר נותן פלטפורמה גם ליצירת קבוצות וגם לשיחות.

טלפון- דפוס של אחד מול אחד

ספרים, רדיו, טלוויזיה- דפוס של אחד מול רבים

אינטרנט- דפוס של רבים מול רבים

כיום אמצעי התקשורת אינם רק מקור של העברת נתונים, אלא פלטפורמה לתיאום ושיתוף פעולה.

הדבר החשוב ביותר הוא שהיום המשתמשים באינטרנט אינם רק צרכני מידע, אלא הם חלק נכבד ובלתי מבוטל מיצרני המידע!

הדובר מציג סיפור אשר מראה באופן ברור כיצד האינטרנט והמדיה השיתופית השפיעה על התרחשויות לעולם וחשיפתן.

מדובר על רעידת אדמה במחוז סצ'ואן בסין אשר גרמה להרס רב ולהרוגים רבים. דיווחים על רעידת האדמה נשלחו תוך כדי התרחשותה על ידי האנשים שהיו מצויים במקום- דרך תמונות מהטלפון הסלולארי, קבצי וידאו ודיווחים חיים בפייסבוק ובטוויטר.

אפילו רשת הטלוויזיה הבריטית הגדולה BBC קיבלה את הדיווח הראשון על רעידת האדמה באמצעות הטוויטר.

בפעם הקודמת שהתרחשה בסין רעידת אדמה בסדר גודל מסוג זה, לקח לממשלה הסינית כמה חודשים להודות כי היא בכלל התרחשה. זאת משום שהרעידה התרחשה לפני עידן ה web 2.0 הכולל יכולת שיתוף אדירה בין אנשים בעולם. כיום אין לאף ממשלה אפשרות למנוע חשיפת מידע לציבור. זאת משום שכיום כל אדם הינו יצרן מידע בפני עצמו.

ניתן לראות באיזו מהירות נוצרת תהודה עולמית בעידן ה web 2.0- הכפר הגלובלי קטן ומרגישים הזדהות ושייכות לקהילה העולמית. במקרה של רעידת האדמה בסין ניתן לראות כי תוך חצי יממה הוקמו אתרי אסיפת תרומות לנפגעי רעידת האדמה.

ניתן לראות כי בשונה מבעבר, התקשורת  והדיווחים נוצרו על ידי "אזרחים פשוטים" והמידע מתפשט במהירות כאש בשדה קוצים. זו הייתה הטעות של הממשלה הסינית וגם כן טעותן של ממשלות רבות ברחבי העולם, שלא השכילו ללמוד ולהבין את השינויים במדיה החברתית. בעבר הדיווחים נוצרו וסופקו על ידי אנשי מקצוע או על ידי גורמים ממשלתיים אשר נעים באיטיות, ולכן היה קל לגורמי הממשל לשלוט במידע אשר מגיע לאזרחים ולצנזר אותו בהתאם לצרכיו.

בימים אלה דיווחי התקשורת נוצרים בעיקר על ידי אזרחים מן השורה, בניגוד לימים עברו בהם הדיווחים נוצרו וסופקו על ידי גורמים מקצועיים בלבד!

זהו השינוי הגדול המדיה במאה ה-21.

השורה האחרונה של הדובר הינה כי לאנשי העולם כיום ישנה החלטה כיצד להשתמש במידע המצוי בראשותם ולתעל אותו בצורה הטובה ביותר. בעבר המשתמשים במדיה התקשורתית היו פאסיביים לחלוטין וחסרי יכולת להשפיע. כיום כל אחד אינו "אוצר" של מידע אשר הינו בעל אמצעים לחלוק אותו עם העולם, השאלה היא איזו כמות של מידע ברצוננו "לנדב" וכיצד אנו מעוניינים להשתמש בו.

כמו כן, התבקשנו לבחון את אתר http://www.amazon.com/

אתר זה מביא לידי ביטוי את המאפיינים של הweb 2.0- דוגל בשיתופיות והפידבקים של המשתמשים. המשתמשים מעלים מידע בנוגע למוצרים ובהמשך רושמים את דעתם בנוגע למוצרים על מנת שהמשתמשים האחרים יוכלו להיעזר במידע זה  בכדי לבצע את הרכישה הטובה ביותר עבורם.

Amazon מעודדת את המשמשים להוסיף הערות למוצרים השונים המצויים באתר, וכך לאחר פעילות של כמה שנים Amazon  הינה אחד המקורות העיקריים למידע ביבליוגראפי על ספרים, ומהווה מקור מידע חשוב גם כן לאקדמאים וספרנים בנוסף לצרכנים.

באתר זה המשתמשים/צרכנים הינם בעלי השליטה ולא מפעילי האתר. לפי תגובת המשתמשים למוצר כך תעלה/תרד הפופולאריות שלו.

כאשר הצרכן מקבל תגובות והערות לגבי המוצרים מאנשים מן השורה ולא מחברות וספקים גדולים בלי אינטרס כלכלי כך רמת האמינות גוברת.

האתר מושתת על הפן השיתופי והגלובלי של ה web 2.0. היכולת לראות תגובות של אנשים ממקומות שונים בעולם וכך לקבל "ייעוץ" מסוים זהו דבר שלא היה יכול להתקיים קודם לכן. כל אדם מנדב את המידע שברשותו למען טובת הכלל, ובמקרה זה רכישה טובה ואמינה.

בפעם הראשונה נתקלנו באתר http://mashable.com/

באתר זה ניתן להתעדכן על חדשות שונות מאתרים שונים. ניתן להגיב ולעקוב אחרי ידיעות שונות דרך הטוויטר והפייסבוק. האתר מציע לגולשים להתעדכן על מה שקורה כיום בעולם האינטרנט כאשר הוא משלב בתוכו תכנים מאתרי חדשות שונים, תגובות הגולשים ואופציה לעקוב אחרי הידיעות השונות. האתר הינו שמיש לגולשים וקל ללמידה.

לסיכום,

ה- web  2.0 מבוסס על שיתופיות ועל חכמת ההמונים.

3 תגובות

מתויק תחת מטלות

ברוכים הבאים לבלוג של לירן וגל!

 

כאן נעסוק בהמלצות על ספרים, חדשים, ישנים ומכל הסוגים.

מקוות שתהנו.

 

 

השארת תגובה

מתויק תחת Uncategorized

Hello world!

Welcome to WordPress.com. After you read this, you should delete and write your own post, with a new title above. Or hit Add New on the left (of the admin dashboard) to start a fresh post.

Here are some suggestions for your first post.

  1. You can find new ideas for what to blog about by reading the Daily Post.
  2. Add PressThis to your browser. It creates a new blog post for you about any interesting  page you read on the web.
  3. Make some changes to this page, and then hit preview on the right. You can always preview any post or edit it before you share it to the world.

השארת תגובה

מתויק תחת Uncategorized