מטלה מתוקשבת


מאמריו של Tim O'reilly

אוריילי כותב את מאמרו בשנת 2005 על מנת להסביר את מהותו של ה- web 2.0. אוריילי מסביר במאמר את ההבדלים בין web 1.0- הפאסיבי אשר היה נשא של אינפורמציה בלבד, לבין web 2.0 בעל הפן השיתופי והאקטיבי של המשתמשים.

אוריילי מבצע השוואות בין תוצרי ה web 1.0  לבין תוצרי הweb 2.0 לדוגמה:

Netscape vs. Google

Netscape  עיצב את הווב כפלטפורמה והכיל בו את עקרונות ה web 1.0. לעומתו, Google  הינו אחד מנושאי הדגל המובהקים של ה web 2.0. הוא לא התחיל את חייו כאפליקציה אלא כשירות.

Google  דורש את המיומנות ש Netscape  לעולם לא הצטרך- ניהול מסד נתונים – database management. Google  הינו מותאם לweb 2.0  משום שהוא מומחה בניהול נתונים- הוא מצוי כמתווך בין המשתמש לבין החוויה המקוונת שלו.

אוריילי מסביר לפני עידן ה web 2.0 , החשיבה בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים הייתה כי  מהות הרשת הינה פרסום ולא שיתוף של המשתמשים, כי המפרסמים ולא הצרכנים הינם בעלי השליטה, וכי הרשת "נשלטת" על ידי כמה חברות נבחרות.

בעידן ה web 2.0 מתבצעת דה-צנטרליזציה של הרשת- הכוח יורד מהחברות הגדולות אל המשתמש- כל לקוח הינו שרת בפני עצמו!

אחד מהדברים העיקריים עליהם מדבר אוריילי במאמר הוא המאפיין הבולט בweb 2.0- harnessing collective intelligence– חוכמת ההמונים.

דוגמאות לשימוש בחוכמת המונים אותם מציג אוריילי: שימוש בהייפרטקסט, פריצתו של   Google  בתחום החיפושים המקוונים ומנועי החיפוש, ויקיפדיה,  Amazon ופליקר.

Folksonomyמאפיין מובהק של ה web 2.0, שימוש בתגיות שניתנו על ידי המשתמשים.

עם=folk.

אוריילי גם כן משבח את הבלוגים את ה RSS ככלים לשיתוף וקבלת אינפורמציה ברשת.

אוריילי רואה באזורים רבים של הweb 2.0 לא כדברים חדשים, אלא כהבנה מלאה יותר של הפוטנציאל האמיתי הגלום בפלטפורמה של הווב.

הוא אומר כי הפוטנציאל של הווב לספק סקאלה רחבה של אפליקציות לא הגיע  לתודעה הציבורית עד ש Google הציג את Gmail, Googlemaps ויישומים שונים לטובת המשתמש.

לאוריילי ישנה מעיין סקפטיות בנוגע ליכולת ולרצון של חברות להיכנס לעידן ה web 2.0 ולתת את הכוח למשתמשים.

במאמר השני שפורסם בשנת 2009, דן אוריילי במה שהתרחש בחמשת השנים מאז שהציג את

ה web 2.0.

אוריילי מונה פלטפורמות חזקות במיוחד אשר מתבססות לעל עקרונות ה web 2.0 והינן תוצר מובהק שלו- Youtube, Facebook, Twittr- ביטוי מושלם לשימוש בחוכמת ההמונים ושיתופיות בין המשתמשים ברשת.

אוריילי מציין מהפכות שהתרחשו בתחום הווב והטכנולוגיה, לדוגמה הסמרטפונים אשר הביאו לכך שניתן לגלוש באינטרנט בכל זמן ובכל מקום, ולא רק דרך המחשב האישי. דבר שרק היה ניתן לחלום עליו ב2004.

הסמרטפונים הפכו לעיניים ולאוזניים שלנו, אפילו ישנה אפשרות לדעת היכן אדם מצוי בכל עת. המידע נאסף ומוצג בזמן אמת –Real time information . ישנה צמיחה אדירה בפן השיתופי של המשתמשים.

אוריילי השתמש בביטוי "the web is the world"הווב מכיל כל סוג מידע אשר ניתן לעלות על דעת בכל מקום ובכל עת.

כיום המשתמשים "מדברים" ם הווב, הוא נעשה חכם יותר ויותר ולא צריך "להסביר" לו כל דבר מפורשות- מזהה מיקום (GPS), מבין אוצר מילים יותר גדול ועוד.

כיום אנשים מנהלים חיים שלמים ברשת האינטרנט- חברים בפייסבוק, שיתוף תמונות בפליקר פייסבוק ואתרים שונים, מציאת בני זוג באתרי הכרויות, בלוגים, פורומים ועוד.

אוריילי מציין את ההשפעה החברתית והפוליטית האדירה של הweb 2.0- באמצעות גורמים כמו פייסבוק וטוויטר אנשים רבים יכולים להתארגן יחדיו עבור מטרה משותפת- לדוגמה מחאות פוליטיות שהתגבשו באיראן וגווטאמלה באמצעות הטוויטר.

 התרחש שינוי בחשיבתו של אוריילי, תחילה כפי שניתן לראות במאמר הקודם האמין כי ה web 2.0 יבוא ליותר ביטוי בפן העיסקי- amazon, ebay לדוגמה, וגם כן בשיתוף תכנים בין המשתמשים השונים. כעת אוריילי רואה את ה web 2.0 במימד הרבה יותר רחב- ממש התנגשות של הווב עם העולם האמיתי, הכולל פתיחת הזדמנויות מרחיקות לכת, אך גם היכולת להביא לשינוי ולטיפול בבעיות שונות ברחבי העולם, למשל בסוגיות פוליטיות וחברתיות. כאשר החל עידן הweb 2.0 אוריילי קיווה אך לא שיער כי הוא התעצם למימדים שאנו רואים כיום בכל פן בחיים.

מאמרו של Tim Berners-Lee

ברנרס-לי רואה את הרשת כאמצעי לחלוק מידע עם כל אחד בכל מקום בעולם. הוא אומר כי הווב כה טבוע בחיינו היומיומיים שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו.

הרעיון המובא במאמר הוא כי ישנם גם היבטים שליליים לווב וכי אסור לקחת אות כמובן מאליו,

אלא להיות מודעים ולשים לב לתכנים המוצגים בפנינו וצורת הופעתם.

הווב כפי שאנו מכירים אותו כיום מאוים בצורות שונות: רשתות חברתיות אוספות מידע בנוגע לחבריהן מרחבי הרשת, וממשלות הן טוטאליטריות והן דמוקרטיות מפקחות אחר התנהגות אזרחיהן ברשת ומסכנות את זכויות אדם חשובות.

ברנרס-לי אומר כי אלינו לשים יותר לב למידע המפורסם ברשת, ומדוע?

מפני שהווב שייך לנו! הוא מהווה מקור מידע ציבורי אליו נשענים מקום עבודתך, קהילתך וממשלתך! האינטרנט מהוה עורק דמוקרטי חשוב המאפשר תקשורת ו"דיבור" חופשי בין אנשים ברחבי העולם.

היום כל אחד יכול להעלות בקלות אתר בכל נושא לרשת. זהו אחד החסרונות הגדולים של הווב, שלא ניתן לסנן תכנים פוגעניים.

דבר שלילי נוסף שברנרס-לי מוצא ברשת היא הדרך שבה חברות מסוימות "כולאות" את המשתמשים. לדוגמה Itunes של Apple שלא מותירה להוציא תכנים מתוכה לגורמים אחרים ברשת ורשתות חברתיות אשר לוקחות "בלעדיות" על המידע שהמשתמש מזין לתוכה.

רעיון נוסף חשוב במאמר הוא כי רשת האינטרנט מוכרחה להישאר נייטרלית על מנת לקיים כלכלה, דמוקרטיה ומדע תחרותיים והוגנים.

כבר נראה ניסיון של ממשלות טוטאליטריות לצנזר ולסנן מידע אשר אינו משרת או פוגע באינטרסים שלהן.

ניתן לראות כי גם ברנרס-לי וגם אוריילי מנבאים גדולות עבור הווב. שניהם חושבים כי צריך להשתמש בו בתבונה ולא להיות תמימים, אלא לשים לב למידע אשר מוצג ברחבי הרשת. שניהם מבינים את הפוטנציאל הגלום ברשת ובחוכמת ההמונים המתפתחת ומבינים שהרשת במובנים רבים כיום היא למשה העולם.

בשורה התחתונה אומר ברנרס-לי כי המטרה של הווב הינה לשרת את האנושות!

מוכרחים לשמר בווב את זכויות האדם הבסיסיות, מפני שאנו בונים דברים כיום על מנת שאילו הבאים אחרינו ייצרו דברים שאנו כלל לא יכולים לעלות על דעתינו!

מאמרו של Holzapfel

הולצפל כותב כי לדעתו הקשרים הנוצרים ברשת הינם בזבוז זמן, וזאת כתוצאה של סדרת שבעת החטאים הדיגיטליים:

1. Disorder- אי סדר: באינטרנט ישנה מסה אדירה של מידע שלעיתים תכופות יוצרת "עומס יתר".

2. Clutter-ערבוב: ישנם יותר מדי פוסטים בכל נושא, כך שלמעשה תגובות רבות למעשה חוזרות על אותה הנקודה.

3. Reinventing the wheel- "להמציא מחדש את הגלגל": לאנשים אין סבלנות לקרוא פוסטים

קודמים להם ולכן אותה שיחה מתרחשת הרבה פעמים וחוזרת ל אותה הנקודה.

4. Inconsistency- חוסר עקביות: קשה לשמור על עקביות בשיחות בווב  כמו פורומים, טוקבקים ועוד.

5.Automated miscommunication  – חוסר תקשורת אוטומטית: קשה למשתמשים למצוא את הפוסטים הרלוונטיים להם ולראות כאשר מישהו מגיב לתגובתם.

6. Aimlessness- היעדר מטרה: ישנן הרבה שיחות ללא תכלית המנוהלות בעולם הווב.

7. Incivility- חוסר נימוס: ברשת המשתמשים מרשים לעצמם להגיב ולנהוג בדרך בה לא היו מעיזים בעולם האמיתי, הם חשים מוגנים מאחורי המסך והאנונימיות.

באופן אישי רצינו לומר כי החומר הנלמד בקורס זה הינו בעל חשיבות רבה למידען.

אנו לומדים על העולם שלמעשה אנו מיועדים לעבוד בתוכו, וחיים בו באופן יומיומי כמשתמשים של אמצעי המדיה השונים בעידן ה web 2.0.

מודעות פרסומת

2 תגובות

מתויק תחת מטלות

2 תגובות ל-“מטלה מתוקשבת

  1. היי,
    נהנתי לקרוא את תשובתכן המפורטת ומנוסחת הייטב!
    אנחנו חושבות כפי שאמר ברנרס לי-שהמטרה של הווב היא לשרת את האנושות ואנחנו צריכים להשתמש בכלים שמציע לנו הווב בחוכמה ובזהירות ולתעל אותם לצרכים שלנו!
    בנוסף לכך,הווב הוא חלק כביר מהחיים שלנו ורוב החיים שלנו מתנהלים בעזרתו,אז חשוב להשתמש בווב בתבונה ולשים לב למה קורה בתוכו.

  2. השורה התחתונה של ברנרס-לי, כפי שכתבתן, היא שמטרת הווב הינה לשרת את האנושות יכולה לסכם, לפי דעתנו, את כל המאמרים. הווב 2.0 שם דגש על המשתמש וכן מאפשר למשתתף להיות חלק פעיל ממנו. זאת ועוד, שישנו קשר הדדי בין המשתמש לווב, כפי שניתן להבין ממאמרי אוריילי: הווב מעשיר את המשתמש והמשתמש מחזק את הווב. ברנס לי מדבר על זכות החרות של האדם שלווב היכולת לקדם וגם הולצפל, במאמרו, מתייחס למה שטעון שיפור על מנת לשפר את חווית המשתמש ואף מציין בסוף המאמר שזה אפשרי ונתון בידי האדם.
    כל זאת בא להדגיש את החשיבות שנותנים לשיפור ושדרוג השירות הווב שיהיה נגיש ושמיש לכל האנושות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s