ארכיון חודשי: מאי 2012

רפלקציה על השיעור 22.5.12

בשיעור האחרון שמענו הרצאה על הפולוקסונומיה.

כהמשך ישיר של ההרצאה של מור ויאנה, המשכנו ללמוד על התיוג החברתי. המילה פולקסונומיה מגיע מהמונח טוקסונומיה, כלומר מיון.
את הטוקסונומיה תמיד ביצעו אנשי מקצוע, עם מפתוח קפדני ומקצועי, ואילו הפולקסונומיה מתבצעת ע"י המשתמשים השונים ברשת בעקבות השינוי המהותי בצריכת ובהזנת מידע.

הפולקסונומיה מהווה הוכחה לחוכמת ההמונים והיא ביטוי ישיר של הווב 2.0.

במהלך השיעור הכרנו את רשת התיוג החברתית: http://www.delicious.com/ ואף נרשמנו אליה כמשתמשים. חייבות להודות שתמיד שמענו על הרשת החברתית הזו, אך מעולם לא יצרנו חשבון והשתמשנו בה. אולי זו תחילתה של חברות נפלאה…
נתבקשנו לבצע חיפושים שונים ברשת של דלישס ע"י חיפוש מילות מפתח אשר מופיעות כתגים. הרי דלישס עובד על תיוגים…

כמו כן, נתקלנו בפעם הראשונה באתר http://www.bloglines.com/

למדנו על ה-RSS (כן כן, בשיעור של גילה…) אבל דווקא השתמשנו ב Google Reader.  היה נחמד להתנסות בממשק שונה.

על ההתנסות של בבלוגליינם נעלה פוסט במהלך שבוע הבא.

 

שיהיה חג שבועות שמח…

השארת תגובה

מתויק תחת שיעורים

פינת הספר המומלץ

היום נמליץ לכם על:

"פטיט אנגלז"/ קתרין אנדרסון

ברוח ההתנסות שלנו בכתיבת בלוג, אנו רוצות להמליץ על ספר אשר עוסק בנושא זה. מדובר על ספר משעשע וקולח ושמו "פטיט אנגלז" (Petit Anglaise) בתרגום מצרפתית: אנגליה קטנה.

הספר מספר על אישה אנגליה בשם קתרין, אשר חלומה היה להכות שורש בצרפת. היא השתקעה שם, התחתנה עם גבר צרפתי ונולדה להם בת.

לאחר זמן מה, מתחילה קתרין להרגיש חנוקה מפריז בה השתקעה, מנישואיה האפרוריים והאימהות המתישה. קתרין מוצאת מפלט בעולם המקוון ופותחת בלוג תחת השם "פטיט אנגלז"- הכינוי של הצרפתים לנשים אנגליות שהשתקעו בצרפת.

בבלוג היא כותבת על חייה בפריז, חיי הנישואים, חיי האימהות. מה שהתחיל כתרפיה אישית תפס תאוצה, והבלוג משך עליו מעריצים רבים אשר קוראים אותו יום יום באדיקות.

הספר לוקח אותנו לטיול הן במרחבים וירטואליים והן ברחובותיה של פריז בכתיבה מסוגננת, קולחת ומלאת הומור.

אנו מאמינות כי בתור "בלוגרים מתחילים" תמצאו הנאה בספר זה.

3 תגובות

מתויק תחת ביקורות על ספרים

רפלקציה על השיעור- 15.5.12

בשיעור האחרון הוצגו  שלוש פרזנטציות אשר עסקו בתחומים שונים.

תחילה הוצגה פרזנטציה בנוגע לרשת החברתית של google בשם google+. למעשה ראינו כי הרשת החברתית של google לא מצליחה למשוך מספר משתמשים רב כמו פייסבוק .

כמו כן עלתה בדיון סוגיית הפרטיות ב google+, שכן יש מעקב אחרי פעולות המשתמשים ברשת ואף על מיקומם הפיזי. אץ תוצאות מעקב זה ניתן  לראות בתוצאות החיפוש של משתמשי google+  במנוע החיפוש של google.

היתרון העיקרי של google+ על פני פייסבוק הינה היכולת לחלק את החברים למעגלים מסוימים, ולהחליט אילו תכנים ייחשפו לכל מעגל. לדוגמה: מעגל עבודה, מעגל לימודים, מעגל משפחה.

הפרזנטציה השנייה עסקה במאגר העוסק בתחום הביולוגיה בעולם ה web 2.0. זו הייתה הרצאה שבדרך כלל אין הזדמנות להיחשף לה במסגרת לימודי המידע, ואכן למדנו ממנה דברים חדשים אשר לא היינו מודעות להם קודם לכן. ניתן לראות כי למעשה כל תחום שהוא יכול להפיק תועלת מהתפתחות ה web 2.0.

הפרזנטציה השלישית עסקה בתחום ה podcast. היינו מודעות לנושא ולהתפתחותו, אך יותר בנוגע לעיסוק בשעות הפנאי; לדוגמא: האזנה לתוכניות רדיו, האזנה למוזיקה וצפייה בסדרות ובסרטים. ההרצאה באמת עוררה אותנו להתפתחות הנושא בתחום ההוראה. זהו נדבך חשוב בעולם הלמידה המקוונת שהתפתחה עם ה web 2.0, וחשוב כי המידענים יכירו אותו.

השיעור היה פורה ודנו בנושאים מגוונים ומעניינים אשר חשובים מאוד לעבודת המידען.

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

ראיון עם אחד מעורכי ויקיפדיה- Q & A with William Beutler

בשיעורים האחרונים אנו עוסקים בפלטפורמה ההולכת ומתפתחת של הויקי.

לאחר שצפינו בראיון עם אחד מעורכי ויקיפדיה למדנו רבות על העולם של הויקי בכלל והויקיפדיה בפרט, וכעת נרשום את עיקרי הדברים שעלו בראיון.

מצ"ב קישור לסרטון http://www.c-spanvideo.org/program/beut

William Buetler כותב בלוג אשר עוסק בויקיפדיה ובשימוש בה בשם TheWikipedian.net. הוא התחיל בשינוי ערכים קטנים בויקיפדיה ובהדרגה המשיך עד שאגיע להיות עורך באתר. חשוב לציין כי הוא איננו עובד ויקיפדיה.

ש: מה זה למעשה ויקיפדיה?

ת: ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חינמית אשר הציבור הרחב רשאי לבצע בה עריכות. ויקיפדיה עקב היותה פורמט דיגיטלי מכסה תחומים רבים מאשר אנציקלופדיה מודפסת. באנגלית ישנם מעל ל-4 מליון ערכים.

Wiki– אפשרות של עריכה משותפת על ידי משתמשים רבים. ,

Alexa– אתר המבצע דירוג אתרי אינטרנט בעלי השימוש הרב ביותר. ויקיפדיה מצויה בין עשרת המקומות הראשונים, כלומר בעלת מיליוני כניסות ביום.

ש: מהי מידת הזמן אשר אתה מקדיש בשבוע לעיסוק בויקיפדיה?

ת: מקדיש לכך זמן רב- קודם לכן מבצע מחקר בנוגע לנושאים שונים, ולאחר מכן יוצר ערכים בויקיפדיה או עורך ערכים שכבר קיימים.

ש: האם ישנם בלוגים ואתרים נוספים של אנשי ויקיפדיה?

ת: ישנם בלוגים רבים של עורכי ויקיפדיה, אך רובם מופנים לעורכי ויקיפדיה השונים ולא לקהל הרחב.

ש: מהי השפעת הויקיפדיה על עולם הפוליטיקה?

ת: ויקיפדיה הינה בעלת משקל בעולם הפוליטי. לדוגמה, בשנת 2006 התרחש מקרה בו אנשי קונגרס אמריקאים שינו ערכים "לא מחמיאים" בויקיפדיה בנוגע לממונים עליהם. מה שהם לא חשבו עליו הוא שקל מאוד לזהות כתובת IP של משרדים ממשלתיים ולעקוב אחר מבצע השינוי בערך.

כמה מונחים מעולם הויקיפדיה:

View History– רשימת העריכה של הערך, אילו משתמשים פעלו בכל ערך. יש עורכים שעובדים עבור ויקיפדיה ומשתמשים שהם אנשים פרטיים ומשנים ערכים באתר.

Discussion המקום בו העורכים והמשתמשים דנים בשינוי הערכים. לכל אחד יש גישה לעמוד השיחה.

Desired articles– ערכים שאנשים היו רוצים שיוצרו.

References– מסייע לאמינות האתר, כאשר העורך רושם מאילו מקורות קיבל את המידע.

ש: כמה עורכים ישנם בויקיפדיה?

ת: ישנם בערך כ-30 אלף משתמשים אשר עורכים ערך אחד מדי חודש, וישנה קבוצה אף יותר מצומצמת של 3000 אנשים בערך אשר עורכים כ-100 ערכים בחודש.

ש: האם ישנו צורך לחשוף בויקיפדיה את שמך האמיתי?

ת: לא, ויקיפדיה מגנה על פרטיות המשתמש. כמן כן, אין צורך בהשכלה פורמאלית, אלא בידע בתחום אותו המשתמש עורך.

ש: מהו קצב גידול הערכים?

ת: מתווספים כמיליון ערכים בשנה לערך.

Biography of living persons– מדיניות בנוגע לערכים אשר עוסקים באנשים אשר הנם בין החיים. הכוונה להשתדל לא לפגו בהם ולכן יש להסתמך על מקורות מהימנים.לדוגמה, לא יסתמכו על בלוג אבל כן על כתבה בעיתון.

ש: כיצד מונעים השחתה של ערכים?

ת: ישנם עורכים אשר תפקידם כולל- recent changes control בודקים עריכות חדשות ומחפשים עריכות בעייתיות. ידוע כי ישנם ערכים יותר מועדים לפורענות ולכן עליהם מתבצע מעקב יותר רב.

ש: כיצד אתה מחליט אילו ערכים ליצור?

ת: הרבה פעמים אני רואה למשל משהו בטלוויזיה ובודק האם נכתב על כך ערך. דברים שמעניינים אותי או שאני נתקל בהם במהלך היום יום.

ניתן לראות כי רכי ויקיפדיה ממוקמים במקום גבוה במנועי החיפוש!

בניגוד לרשתות החברתיות אשר מכניסות פוליטיקאים לתוכן, ויקיפדיה מברכת פחות פוליטיקאים אשר מעוניינים לשנות ערכים בנוגע לעצמם או לפועלם. לאנשי הציבור יש עניין בכתוב בויקיפדיה משום שערכיה מופיעים בתוצאה הראשונה או השנייה לרוב במנועי החיפוש.

שאלת סיכום: האם ויקיפדיה תהיה קיימת עוד 10 שנים?

ת: ויקיפדיה תהיה קיימת גם עוד 100 שנים

ניתן לראות כי עורכי ויקיפדיה רואים חשיבות רבה לפעילותם אל אף שרובם כלל אינם עובדים בויקיפדיה. פלטפורמת השיתוף לוקחת חלק ניכר בויקיפדיה- הרצון לחלוק את הידע עם העולם. לויקיפדיה יש יתרונות וחסרונות, אך לא ניתן להתעלם מההשפעה העצומה שיש לה בעולם המידע בעשור האחרון, וההערכה היא שהשפעתה רק תלך ותתפוס תאוצה.

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

פינת הספר המומלץ

השבוע נמליץ לכם על:

"נערות שנחאי"/ ליסה סי

הסיפור מתרחש בשנחאי בשנת 1937, לפני המהפכה הקומוניסטית של מאו. שנחאי של לפני המהפכה האדומה מצטיירת כעיר מודרנית, ליבראלית ותוססת, עשירה וחופשית. הסיפור מגולל את חייהן של שתי אחיות- מאי ופרל אשר מזלזלות בגלגל המזלות הסיני ובאמונות התפלות של אימא ואבא, הן לובשות שמלות מערביות יפות, מדברות אנגלית מושלמת ומתפרנסות כדוגמניות של ציירי פרסומות.

ומתוך חיי המותרות והמודרניזציה האלה, הן נופלות לרצף מתמשך של סיוטים, שמתחיל בנישואי שידוך שנועדו להציל את אביהן מפשיטת רגל, ממשיך בבריחה טראגית מפני חיילי האויב היפני ובהגירה קשה לארצות הברית ובחיים שהקושי, התלאות והכאב שממלאים אותם מאיימים להאפיל על הטוב והאהבה.

מבחינה היסטורית, למדנו המון מהספר – גם על החיים בסין לפני ואחרי המהפכה האדומה, גם על המלחמה הקשה בין סין ליפן וגם, אולי בעיקר, על הקשיים, ההתאכזרות, הגזענות והאטימות שהיו מנת חלקם של סינים שהיגרו לאמריקה הנאורה – הן מצד הציבור הרחב והן מצד השלטונות הרשמיים, בתקופת מקארתי אבל גם לפניה ואחריה.

לצד אלה יש גם שמחה, תקווה, נאמנות וקשר לא פשוט אבל ראוי להערכה בין שתי אחיות שנאמנות זו לזו.

"נערות שנחאי" הוא רומן קריא מאוד, כואב מאוד, אנושי, סוחף ועצוב.

זה ספר קשה לקריאה, אבל מומלץ ביותר.

השארת תגובה

מתויק תחת ביקורות על ספרים

ויקי בארץ ובעולם

ויקי בעולם-

א. 

http://www.grpl.org/wiki/index.php/Main_Page

GRPL pedia- Grand Rapids public library's wiki

הנושאים בהם אתר הויקי של הספרייה עוסק: ספרים, סרטים, מועדון ספרים, חיפושים בנושאים שונים כמו עסקים, היסטוריה ועוד…

ב. 

http://mlcnet.org/wiki/index.php/Main_Page

MCLS wiki- Michigan Libraries wiki/ Indiana Libraries wiki

זהו אתר ויקי משותף לשתי ספריות בארה"ב. ניתן לראות שלכל ספרייה יש רשימת נושאים שונה בה עוסק את הויקי.
למשל: בספריית מישיגן יש פרויקטים שונים שבהם לא עוסקים באינדיאנה. להפך…
שתי הספריות עוסקות בעניין הספרים האלקטרוניים, רשתות חברתיות, נהלי הספרייה ושירותיה.

ג.

http://albystaff.pbworks.com/w/page/1693188/FrontPage

Albany County Public Library Staff wiki

אתר הויקי של ספריית מחוז אלבני בארה"ב. הנושאים בהם עוסקים כאן הם מוסיקה, טכנולגיה, מחשבים, ילדים ועוד.

ד. 

http://www-10.lotus.com/ldd/mashupswiki.nsf

 IBM Mashup Center wiki

אתר הויקי של מרכז המידע של חברת IBM. אתר הויקי שלהם מציע מאמרים בנושאים שונים ומגוונים, ע"י תגים מגיעים למאמרים בנושאים שונים.

ויקי בארץ-

א.

http://wiki-openu.openu.ac.il/courses/wikiop/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

ויקיאופ- אתר הויקי של האוניברסיטה הפתוחה.
באתר הויקי של האוניברסיטה הפתוחה יש לומדות שונות,  רשימות של קורסים, סטטיסטיקות וקישורים מומלצים.

ב.

http://library.achva.ac.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

ספריה 2.0- דף הויקי של ספריית מכללת אחוה.
הדף נבנה ע"י דניאל ליפסון, ספרן באחווה. הנושאים בהם עוסק אתר הויקי הם בעיקר בנושא ספריה 2.0: ויקיס, בלוגים, עדכוני RSS, רשתות חברתיות, תגים  ועוד ועוד…

ג.

http://wiki.hamakor.org.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

דף הוקי של עמותת מקור- עמותה המאגדת תחתיה את מרבית הגופים העוסקים בקידום תוכנה חופשית וקוד מקור פתוח בישראל.
האתר נותן לגולשיו מידע בנושא בדרכים שונות כגון מידע מהעיתונות, חינוך, חוקים וממשלה וכ"ו.

ד. 

http://wikimedia.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

פרויקט מוזיאון ישראל. יש כאן שילוב פעולה של ויקימדיה ישראל עם גופים שונים בניהם מוזיאון ישראל. מטרת הפרויקט הוא:

  1. ליצור ערכים חדשים ולבדוק ערכים קיימים לכ-50 אמנים ישראלים בויקיפדיה העברית והאנגלית. המידע לערכים אלו יילקח מן החומרים הדיגיטאליים של המרכז לאמנות ישראלית. עד עתה (11.9.2011) קיימים 147 ערכים על ציירים ופסלים ישראלים בויקיפדיה האנגלית.
  2. ליצור שיתוף פעולה מתמשך בין "מרכז מידע לאמנות ישראלית" וויקיפדיה במטרה לעדכן פרטי מידע על אמנים ישראלים.
  3. להשתמש במידע שייאסף אודות אמנים ישראלים בויקיפדיה על מנת לעדכן תיקי אמן ב"מרכז המידע לאמנות ישראלית".
  4. ליצור ולהשתמש בכלים טכנולוגיים ובאירועים הפונים לקהילת ויקיפדיה במטרה לקדם את מטרות הפרויקט.
  5. להגדיל את קהילת עורכים שעניינה אומנות ישראלית. מחד, עורכים חדשים בוויקיפדיה מקרב צוות "מרכז מידע לאמנות ישראלית", מאידך, ותוך הפרייה הדדית, עורכים ותיקים וחדשים מהקהילה הוויקיפדית שיפנו מרצם וכשרונם לכתיבה על אומנות ישראלית על בסיס מאגר המידע של מוזיאון ישראל.

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

רפלקציה על השיעור- 8.5.12

שלום לכולם,

בשיעור הקודם שמענו הרצאה מאוד מעניינת ורלוונטית על פרטיות ברשת.
זה פשוט מדהים איך אנחנו לא לוקחים בחשבון את עניין הפרטיות שלנו. אנחנו, ביודעין או לא ביודעין, מפרסמים על עצמנו פרטים אישיים מאוד ברשת, שחשופים לכולם.
השיא הוא פרסום פרטי כרטיס האשראי שלנו. עניין הקופונים תופס תאוצה ובשביל לחסוך כסף אנחנו מוכנים לתת את פרטי הכרטיס שלנו לכל אתר, מאובטח או לא, מבלי לדעת את הסכנות שעומדות מאחורי מהלך שכזה.

הבנות שהציגו בשיעור העלו נקודה חשובה מאוד: לקרוא את חוזה הפרטיות שהאתר מפיץ. למרות האותיות הקטנות, למרות האורך המייגע, זה חשוב. הרי אנחנו מקפידים לקרוא כ"כ הרבה חוזים שאנחנו חותמים עליהם, אז למה לחפף בעניין הפרטיות שלנו.

השיעור האחרון גרם לנו לחשוב פעמיים על עניין הרשתות החברתיות. נכון שזה נחמד, וזה להיות בעניינים, אבל כולם פשוט יודעים מה קורה בחיים האישיים שלנו, איך אנחנו נראים כל יום ויום, מה אנחנו אוכלים ולאן אנחנו הולכים. אולי לחזור כמה שנים אחורה זה לא כ"כ נורא, במחשבה שנייה, שרק השכנים ידעו מה קורה בתוך הבית של השכנים, וגם זה בקושי.

תחשבו על זה….

 

השארת תגובה

מתויק תחת שיעורים