קטגוריה: מטלות

רפלקציה 5.6

בשיעור האחרון דנו באתרים אשר עוסקים בשיתוף ספרים ברשת. מדובר בפורומים וקבוצות דיון בנוגע לספרים וסופרים שונים, החלפות ספרים, קניית ספרים וביקורות והמלצות בנוגע לספרים.

אתר סימניה- באתר ישנם המלצות על ספרים, פורומים, רשימות קריאה, ביקורות על ספרים, ומכירת ספרים חדשים ומשומשים. באתר זה יש שימוש בחוכמת ההמונים ובשיתופיות.

ניתן לקרוא מספר מועט של פרקים מהספרים, אך לא ניתן לקרוא ספרים באופן מלא על מנת לא להפר את חוקי זכויות היוצרים.

זהו אתר בעל תכנים רבים, אך עדיין לא מפותח כמו האתר LibraryThing בו דנו בשבוע שעבר. ישנם פחות תגובות ודיונים. כמו כן, ב LibraryThing ניתן לבצע תיוגים ובסימניה לא ניתנת אפשרות זו.

בסימניה ישנם קישורים חיצוניים לקטלוגים של ספריות, זאת לא ניתן למצוא ב LibraryThing.

Bookmooch.comאתר המאפשר החלפת ומסירת ספרים בין המשתמשים (לא ניתן לשימוש בישראל). ככל שמשתמש תורם יותר ספרים כך הוא זוכה ביותר נקודות על מנת לקבל יותר ספרים.

Bookcrossing.comהאתר מאפשר למשתמשים לתרום ספרים. האתר מספק לפריט מספר סידורי ו label עם פרטים על הספר. באמצעות המספר הסידורי המשתמש יכול לעקוב אחר "עקבותיו" של הספר.

בהמשך השיעור ראינו כי ספריית הקונגרס שיתפה פעולה עם אתר שיתוף התמונות flicker, והעלתה תמונות מהארכיון הנמצא ברשותה. חלק מהתמונות מוגנות על ידי חוקי זכויות יוצרים וחלקן על ידי Creative Commons המאפשר שימוש מסוים בתמונות.

העלנו את המצגת שלנו בנושא ספרים אלקטרוניים לאתר שיתוף המצגות Slideshare.

מסיבה כלשהי האתר לא הציג את הכתוב בשפה העברית, אלא רק באנגלית.

מצ"ב קישור: http://www.slideshare.net/galiran/ebooks-13249034

התחלנו לדון בשימוש הספריות בTwitter… על כך נרחיב בהמשך.

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

רפלקציה על השיעור- 15.5.12

בשיעור האחרון הוצגו  שלוש פרזנטציות אשר עסקו בתחומים שונים.

תחילה הוצגה פרזנטציה בנוגע לרשת החברתית של google בשם google+. למעשה ראינו כי הרשת החברתית של google לא מצליחה למשוך מספר משתמשים רב כמו פייסבוק .

כמו כן עלתה בדיון סוגיית הפרטיות ב google+, שכן יש מעקב אחרי פעולות המשתמשים ברשת ואף על מיקומם הפיזי. אץ תוצאות מעקב זה ניתן  לראות בתוצאות החיפוש של משתמשי google+  במנוע החיפוש של google.

היתרון העיקרי של google+ על פני פייסבוק הינה היכולת לחלק את החברים למעגלים מסוימים, ולהחליט אילו תכנים ייחשפו לכל מעגל. לדוגמה: מעגל עבודה, מעגל לימודים, מעגל משפחה.

הפרזנטציה השנייה עסקה במאגר העוסק בתחום הביולוגיה בעולם ה web 2.0. זו הייתה הרצאה שבדרך כלל אין הזדמנות להיחשף לה במסגרת לימודי המידע, ואכן למדנו ממנה דברים חדשים אשר לא היינו מודעות להם קודם לכן. ניתן לראות כי למעשה כל תחום שהוא יכול להפיק תועלת מהתפתחות ה web 2.0.

הפרזנטציה השלישית עסקה בתחום ה podcast. היינו מודעות לנושא ולהתפתחותו, אך יותר בנוגע לעיסוק בשעות הפנאי; לדוגמא: האזנה לתוכניות רדיו, האזנה למוזיקה וצפייה בסדרות ובסרטים. ההרצאה באמת עוררה אותנו להתפתחות הנושא בתחום ההוראה. זהו נדבך חשוב בעולם הלמידה המקוונת שהתפתחה עם ה web 2.0, וחשוב כי המידענים יכירו אותו.

השיעור היה פורה ודנו בנושאים מגוונים ומעניינים אשר חשובים מאוד לעבודת המידען.

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

ראיון עם אחד מעורכי ויקיפדיה- Q & A with William Beutler

בשיעורים האחרונים אנו עוסקים בפלטפורמה ההולכת ומתפתחת של הויקי.

לאחר שצפינו בראיון עם אחד מעורכי ויקיפדיה למדנו רבות על העולם של הויקי בכלל והויקיפדיה בפרט, וכעת נרשום את עיקרי הדברים שעלו בראיון.

מצ"ב קישור לסרטון http://www.c-spanvideo.org/program/beut

William Buetler כותב בלוג אשר עוסק בויקיפדיה ובשימוש בה בשם TheWikipedian.net. הוא התחיל בשינוי ערכים קטנים בויקיפדיה ובהדרגה המשיך עד שאגיע להיות עורך באתר. חשוב לציין כי הוא איננו עובד ויקיפדיה.

ש: מה זה למעשה ויקיפדיה?

ת: ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חינמית אשר הציבור הרחב רשאי לבצע בה עריכות. ויקיפדיה עקב היותה פורמט דיגיטלי מכסה תחומים רבים מאשר אנציקלופדיה מודפסת. באנגלית ישנם מעל ל-4 מליון ערכים.

Wiki– אפשרות של עריכה משותפת על ידי משתמשים רבים. ,

Alexa– אתר המבצע דירוג אתרי אינטרנט בעלי השימוש הרב ביותר. ויקיפדיה מצויה בין עשרת המקומות הראשונים, כלומר בעלת מיליוני כניסות ביום.

ש: מהי מידת הזמן אשר אתה מקדיש בשבוע לעיסוק בויקיפדיה?

ת: מקדיש לכך זמן רב- קודם לכן מבצע מחקר בנוגע לנושאים שונים, ולאחר מכן יוצר ערכים בויקיפדיה או עורך ערכים שכבר קיימים.

ש: האם ישנם בלוגים ואתרים נוספים של אנשי ויקיפדיה?

ת: ישנם בלוגים רבים של עורכי ויקיפדיה, אך רובם מופנים לעורכי ויקיפדיה השונים ולא לקהל הרחב.

ש: מהי השפעת הויקיפדיה על עולם הפוליטיקה?

ת: ויקיפדיה הינה בעלת משקל בעולם הפוליטי. לדוגמה, בשנת 2006 התרחש מקרה בו אנשי קונגרס אמריקאים שינו ערכים "לא מחמיאים" בויקיפדיה בנוגע לממונים עליהם. מה שהם לא חשבו עליו הוא שקל מאוד לזהות כתובת IP של משרדים ממשלתיים ולעקוב אחר מבצע השינוי בערך.

כמה מונחים מעולם הויקיפדיה:

View History– רשימת העריכה של הערך, אילו משתמשים פעלו בכל ערך. יש עורכים שעובדים עבור ויקיפדיה ומשתמשים שהם אנשים פרטיים ומשנים ערכים באתר.

Discussion המקום בו העורכים והמשתמשים דנים בשינוי הערכים. לכל אחד יש גישה לעמוד השיחה.

Desired articles– ערכים שאנשים היו רוצים שיוצרו.

References– מסייע לאמינות האתר, כאשר העורך רושם מאילו מקורות קיבל את המידע.

ש: כמה עורכים ישנם בויקיפדיה?

ת: ישנם בערך כ-30 אלף משתמשים אשר עורכים ערך אחד מדי חודש, וישנה קבוצה אף יותר מצומצמת של 3000 אנשים בערך אשר עורכים כ-100 ערכים בחודש.

ש: האם ישנו צורך לחשוף בויקיפדיה את שמך האמיתי?

ת: לא, ויקיפדיה מגנה על פרטיות המשתמש. כמן כן, אין צורך בהשכלה פורמאלית, אלא בידע בתחום אותו המשתמש עורך.

ש: מהו קצב גידול הערכים?

ת: מתווספים כמיליון ערכים בשנה לערך.

Biography of living persons– מדיניות בנוגע לערכים אשר עוסקים באנשים אשר הנם בין החיים. הכוונה להשתדל לא לפגו בהם ולכן יש להסתמך על מקורות מהימנים.לדוגמה, לא יסתמכו על בלוג אבל כן על כתבה בעיתון.

ש: כיצד מונעים השחתה של ערכים?

ת: ישנם עורכים אשר תפקידם כולל- recent changes control בודקים עריכות חדשות ומחפשים עריכות בעייתיות. ידוע כי ישנם ערכים יותר מועדים לפורענות ולכן עליהם מתבצע מעקב יותר רב.

ש: כיצד אתה מחליט אילו ערכים ליצור?

ת: הרבה פעמים אני רואה למשל משהו בטלוויזיה ובודק האם נכתב על כך ערך. דברים שמעניינים אותי או שאני נתקל בהם במהלך היום יום.

ניתן לראות כי רכי ויקיפדיה ממוקמים במקום גבוה במנועי החיפוש!

בניגוד לרשתות החברתיות אשר מכניסות פוליטיקאים לתוכן, ויקיפדיה מברכת פחות פוליטיקאים אשר מעוניינים לשנות ערכים בנוגע לעצמם או לפועלם. לאנשי הציבור יש עניין בכתוב בויקיפדיה משום שערכיה מופיעים בתוצאה הראשונה או השנייה לרוב במנועי החיפוש.

שאלת סיכום: האם ויקיפדיה תהיה קיימת עוד 10 שנים?

ת: ויקיפדיה תהיה קיימת גם עוד 100 שנים

ניתן לראות כי עורכי ויקיפדיה רואים חשיבות רבה לפעילותם אל אף שרובם כלל אינם עובדים בויקיפדיה. פלטפורמת השיתוף לוקחת חלק ניכר בויקיפדיה- הרצון לחלוק את הידע עם העולם. לויקיפדיה יש יתרונות וחסרונות, אך לא ניתן להתעלם מההשפעה העצומה שיש לה בעולם המידע בעשור האחרון, וההערכה היא שהשפעתה רק תלך ותתפוס תאוצה.

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

ויקי בארץ ובעולם

ויקי בעולם-

א. 

http://www.grpl.org/wiki/index.php/Main_Page

GRPL pedia- Grand Rapids public library's wiki

הנושאים בהם אתר הויקי של הספרייה עוסק: ספרים, סרטים, מועדון ספרים, חיפושים בנושאים שונים כמו עסקים, היסטוריה ועוד…

ב. 

http://mlcnet.org/wiki/index.php/Main_Page

MCLS wiki- Michigan Libraries wiki/ Indiana Libraries wiki

זהו אתר ויקי משותף לשתי ספריות בארה"ב. ניתן לראות שלכל ספרייה יש רשימת נושאים שונה בה עוסק את הויקי.
למשל: בספריית מישיגן יש פרויקטים שונים שבהם לא עוסקים באינדיאנה. להפך…
שתי הספריות עוסקות בעניין הספרים האלקטרוניים, רשתות חברתיות, נהלי הספרייה ושירותיה.

ג.

http://albystaff.pbworks.com/w/page/1693188/FrontPage

Albany County Public Library Staff wiki

אתר הויקי של ספריית מחוז אלבני בארה"ב. הנושאים בהם עוסקים כאן הם מוסיקה, טכנולגיה, מחשבים, ילדים ועוד.

ד. 

http://www-10.lotus.com/ldd/mashupswiki.nsf

 IBM Mashup Center wiki

אתר הויקי של מרכז המידע של חברת IBM. אתר הויקי שלהם מציע מאמרים בנושאים שונים ומגוונים, ע"י תגים מגיעים למאמרים בנושאים שונים.

ויקי בארץ-

א.

http://wiki-openu.openu.ac.il/courses/wikiop/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

ויקיאופ- אתר הויקי של האוניברסיטה הפתוחה.
באתר הויקי של האוניברסיטה הפתוחה יש לומדות שונות,  רשימות של קורסים, סטטיסטיקות וקישורים מומלצים.

ב.

http://library.achva.ac.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

ספריה 2.0- דף הויקי של ספריית מכללת אחוה.
הדף נבנה ע"י דניאל ליפסון, ספרן באחווה. הנושאים בהם עוסק אתר הויקי הם בעיקר בנושא ספריה 2.0: ויקיס, בלוגים, עדכוני RSS, רשתות חברתיות, תגים  ועוד ועוד…

ג.

http://wiki.hamakor.org.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

דף הוקי של עמותת מקור- עמותה המאגדת תחתיה את מרבית הגופים העוסקים בקידום תוכנה חופשית וקוד מקור פתוח בישראל.
האתר נותן לגולשיו מידע בנושא בדרכים שונות כגון מידע מהעיתונות, חינוך, חוקים וממשלה וכ"ו.

ד. 

http://wikimedia.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

פרויקט מוזיאון ישראל. יש כאן שילוב פעולה של ויקימדיה ישראל עם גופים שונים בניהם מוזיאון ישראל. מטרת הפרויקט הוא:

  1. ליצור ערכים חדשים ולבדוק ערכים קיימים לכ-50 אמנים ישראלים בויקיפדיה העברית והאנגלית. המידע לערכים אלו יילקח מן החומרים הדיגיטאליים של המרכז לאמנות ישראלית. עד עתה (11.9.2011) קיימים 147 ערכים על ציירים ופסלים ישראלים בויקיפדיה האנגלית.
  2. ליצור שיתוף פעולה מתמשך בין "מרכז מידע לאמנות ישראלית" וויקיפדיה במטרה לעדכן פרטי מידע על אמנים ישראלים.
  3. להשתמש במידע שייאסף אודות אמנים ישראלים בויקיפדיה על מנת לעדכן תיקי אמן ב"מרכז המידע לאמנות ישראלית".
  4. ליצור ולהשתמש בכלים טכנולוגיים ובאירועים הפונים לקהילת ויקיפדיה במטרה לקדם את מטרות הפרויקט.
  5. להגדיל את קהילת עורכים שעניינה אומנות ישראלית. מחד, עורכים חדשים בוויקיפדיה מקרב צוות "מרכז מידע לאמנות ישראלית", מאידך, ותוך הפרייה הדדית, עורכים ותיקים וחדשים מהקהילה הוויקיפדית שיפנו מרצם וכשרונם לכתיבה על אומנות ישראלית על בסיס מאגר המידע של מוזיאון ישראל.

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

המצגת שלנו

היי חבר'ה,

אנחנו מעלות גם לכאן את המצגת שלנו על ספרים אלקטרוניים.

שיהיה סופ"ש מהנה!!

 

 

מצגת

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

Library of Congress blog & ALA blog

נתחיל עם הבלוג של ספריית הקונגרס.

http://blogs.loc.gov/loc/
כבר בכניסה לבלוג, ניתן להבחין שהבלוג מכסה מגוון נושאים. התמונות בראשית הדף מעידות על כך שזהו לא עוד בלוג רק על ספרייה, אלא על נושאים תרבותיים שונים. לבלוג יש גם אפשרות לניווט דרך קטגוריות, כלומר רשימת נושאים שונים שדרכם יכולים להגיע המשתמשים לפוסטים אשר נוגעים בנושאי התעניינותם, למשל, מוסיקה, מפות, תערוכות, עיתונות שירה וכ"ו. כלומר, הבלוג של ספריית הקונגרס מקיף נושאים שונים בתחומים שונים.
בבדיקה שעשינו על חודש מרץ, ראינו שהבלוג מתעדכן בערך כל כמה ימים.
בדף האודות מצאנו מי הם כותבי הבלוג: ישנם כשלושה כותבים ראשיים, אך שמנו לב שרק אחת מהן היא העיקרית. למשל בחודש מרץ היא כתבה את מרבית הפוסטים, בעוד שכותבת אחרת כתבה רק פוסט אחד בחודש זה. למחבר השלישי לא נמצאו עדויות לכתיבתו…
הממשק של הבלוג מאוד נוח וקל לשימוש. הפוסטים מסודרים בסדר כרונולוגי, כלומר הפוסט האחרון שנכתב יופיע בראש הדף ואחריו יופיעו אלו שנכתבו לפניו. כל פוסט מכיל תגיות של נושאים, ומאוד קל לנווט באתר. הארכיון מסודר לפי חודשים ושנים, וישנה אפשרות לגולשים לעקוב אחר המתרחש בבלוג ע"י אפשרות ה- RSS. מעבר לזה שהדף הוא בלוג, ספריית הקונגרס מדגישה את היותה ספרייה, ומציעה אופציה לגולשים לשאול ספרנים, להגיע לקטלוג ולהיכנס לאוסף הדיגיטלי שלה.
בחנו כ-4 פוסטים בשלושה החודשים האחרונים והבחנו במגוון הנושאים שבהם עוסקים כותבי הבלוג:
העלאות של תמונת השבוע- זריחה
קומיקס
גוגל
קישורים לתערוכות של תמונות
תערוכות שונות בספרייה
ועוד ועוד…

לסיכום, הבלוג של ספריית הקונגרס פשוט ונוח, ידידותי למשתמש ואנחנו בטוחות שנחזור לקרוא בו עוד עדכונים.

נמשיך עם הבלוג של ALA

http://americanlibrariesmagazine.org/blogs

אולי זה לא טוב להשוות אותו לבלוג של ספריית הקונגרס, אבל אין ברירה, מכיוון שאחרי שבדקנו את הבלוג שלהם, היה מאוד קשה שלא להבחין בהבדל העצום שבין הבלוגים.
כאן אין אפשרות לניווט בין נושא לנושא. גם כאשר נכנסים לפוסט מסוים, אין אופציה של תגים, כמו שעשו בספריית הקונגרס.
יאמר לזכותם שהבלוג מתעדכן כמעט כל יום, וכמה פעמים ביום. הפוסטים נכתבים ע"י אנשים שונים כל פעם.
גם פה יש אפשרות למעקב אחר הבלוג דרך ה- RSS, אפשרות להצטרף לטוויטר של הבלוג, ולשאול את הספרנים. החיסרון העיקרי לפי דעתנו בבלוג זה, שאי אפשר להגיע לפוסטים שפורסמו בחודשים ובשנים קודמות. הדרך היחידה להגיע לפוסטים קודמים היא פשוט לרוץ על מספר הדפים שמופיעים בתחתית הדף עד שמגיעים לחודש המבוקש. חיסרון ע-נ-ק-י!!!
שמנו לב שבנושאים השונים שבהם עוסקים כותבי הבלוג, נושא מרכזי הוא עניין הספרים האלקטרונים. הבחנו בכמה וכמה פוסטים אשר נכתבו על הנושא. כמו כן, עדכונים מעולם המו"לים השונים, נושאים הומניטאריים, תערוכות ותצוגות ונושאים שונים ומגוונים שלא קשורים לעולם הספריות כלל.

לסיכום, גם הבלוג הזה מכסה נושאים שונים ומגוונים, נושאים מעניינים, אך שוב, חשוב להזכיר את עניין הניווט. למרות הניווט הבעייתי, הבלוג פשוט וקל למשתמש.

השארת תגובה

מתויק תחת מטלות

מטלה מתוקשבת


מאמריו של Tim O'reilly

אוריילי כותב את מאמרו בשנת 2005 על מנת להסביר את מהותו של ה- web 2.0. אוריילי מסביר במאמר את ההבדלים בין web 1.0- הפאסיבי אשר היה נשא של אינפורמציה בלבד, לבין web 2.0 בעל הפן השיתופי והאקטיבי של המשתמשים.

אוריילי מבצע השוואות בין תוצרי ה web 1.0  לבין תוצרי הweb 2.0 לדוגמה:

Netscape vs. Google

Netscape  עיצב את הווב כפלטפורמה והכיל בו את עקרונות ה web 1.0. לעומתו, Google  הינו אחד מנושאי הדגל המובהקים של ה web 2.0. הוא לא התחיל את חייו כאפליקציה אלא כשירות.

Google  דורש את המיומנות ש Netscape  לעולם לא הצטרך- ניהול מסד נתונים – database management. Google  הינו מותאם לweb 2.0  משום שהוא מומחה בניהול נתונים- הוא מצוי כמתווך בין המשתמש לבין החוויה המקוונת שלו.

אוריילי מסביר לפני עידן ה web 2.0 , החשיבה בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים הייתה כי  מהות הרשת הינה פרסום ולא שיתוף של המשתמשים, כי המפרסמים ולא הצרכנים הינם בעלי השליטה, וכי הרשת "נשלטת" על ידי כמה חברות נבחרות.

בעידן ה web 2.0 מתבצעת דה-צנטרליזציה של הרשת- הכוח יורד מהחברות הגדולות אל המשתמש- כל לקוח הינו שרת בפני עצמו!

אחד מהדברים העיקריים עליהם מדבר אוריילי במאמר הוא המאפיין הבולט בweb 2.0- harnessing collective intelligence– חוכמת ההמונים.

דוגמאות לשימוש בחוכמת המונים אותם מציג אוריילי: שימוש בהייפרטקסט, פריצתו של   Google  בתחום החיפושים המקוונים ומנועי החיפוש, ויקיפדיה,  Amazon ופליקר.

Folksonomyמאפיין מובהק של ה web 2.0, שימוש בתגיות שניתנו על ידי המשתמשים.

עם=folk.

אוריילי גם כן משבח את הבלוגים את ה RSS ככלים לשיתוף וקבלת אינפורמציה ברשת.

אוריילי רואה באזורים רבים של הweb 2.0 לא כדברים חדשים, אלא כהבנה מלאה יותר של הפוטנציאל האמיתי הגלום בפלטפורמה של הווב.

הוא אומר כי הפוטנציאל של הווב לספק סקאלה רחבה של אפליקציות לא הגיע  לתודעה הציבורית עד ש Google הציג את Gmail, Googlemaps ויישומים שונים לטובת המשתמש.

לאוריילי ישנה מעיין סקפטיות בנוגע ליכולת ולרצון של חברות להיכנס לעידן ה web 2.0 ולתת את הכוח למשתמשים.

במאמר השני שפורסם בשנת 2009, דן אוריילי במה שהתרחש בחמשת השנים מאז שהציג את

ה web 2.0.

אוריילי מונה פלטפורמות חזקות במיוחד אשר מתבססות לעל עקרונות ה web 2.0 והינן תוצר מובהק שלו- Youtube, Facebook, Twittr- ביטוי מושלם לשימוש בחוכמת ההמונים ושיתופיות בין המשתמשים ברשת.

אוריילי מציין מהפכות שהתרחשו בתחום הווב והטכנולוגיה, לדוגמה הסמרטפונים אשר הביאו לכך שניתן לגלוש באינטרנט בכל זמן ובכל מקום, ולא רק דרך המחשב האישי. דבר שרק היה ניתן לחלום עליו ב2004.

הסמרטפונים הפכו לעיניים ולאוזניים שלנו, אפילו ישנה אפשרות לדעת היכן אדם מצוי בכל עת. המידע נאסף ומוצג בזמן אמת –Real time information . ישנה צמיחה אדירה בפן השיתופי של המשתמשים.

אוריילי השתמש בביטוי "the web is the world"הווב מכיל כל סוג מידע אשר ניתן לעלות על דעת בכל מקום ובכל עת.

כיום המשתמשים "מדברים" ם הווב, הוא נעשה חכם יותר ויותר ולא צריך "להסביר" לו כל דבר מפורשות- מזהה מיקום (GPS), מבין אוצר מילים יותר גדול ועוד.

כיום אנשים מנהלים חיים שלמים ברשת האינטרנט- חברים בפייסבוק, שיתוף תמונות בפליקר פייסבוק ואתרים שונים, מציאת בני זוג באתרי הכרויות, בלוגים, פורומים ועוד.

אוריילי מציין את ההשפעה החברתית והפוליטית האדירה של הweb 2.0- באמצעות גורמים כמו פייסבוק וטוויטר אנשים רבים יכולים להתארגן יחדיו עבור מטרה משותפת- לדוגמה מחאות פוליטיות שהתגבשו באיראן וגווטאמלה באמצעות הטוויטר.

 התרחש שינוי בחשיבתו של אוריילי, תחילה כפי שניתן לראות במאמר הקודם האמין כי ה web 2.0 יבוא ליותר ביטוי בפן העיסקי- amazon, ebay לדוגמה, וגם כן בשיתוף תכנים בין המשתמשים השונים. כעת אוריילי רואה את ה web 2.0 במימד הרבה יותר רחב- ממש התנגשות של הווב עם העולם האמיתי, הכולל פתיחת הזדמנויות מרחיקות לכת, אך גם היכולת להביא לשינוי ולטיפול בבעיות שונות ברחבי העולם, למשל בסוגיות פוליטיות וחברתיות. כאשר החל עידן הweb 2.0 אוריילי קיווה אך לא שיער כי הוא התעצם למימדים שאנו רואים כיום בכל פן בחיים.

מאמרו של Tim Berners-Lee

ברנרס-לי רואה את הרשת כאמצעי לחלוק מידע עם כל אחד בכל מקום בעולם. הוא אומר כי הווב כה טבוע בחיינו היומיומיים שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו.

הרעיון המובא במאמר הוא כי ישנם גם היבטים שליליים לווב וכי אסור לקחת אות כמובן מאליו,

אלא להיות מודעים ולשים לב לתכנים המוצגים בפנינו וצורת הופעתם.

הווב כפי שאנו מכירים אותו כיום מאוים בצורות שונות: רשתות חברתיות אוספות מידע בנוגע לחבריהן מרחבי הרשת, וממשלות הן טוטאליטריות והן דמוקרטיות מפקחות אחר התנהגות אזרחיהן ברשת ומסכנות את זכויות אדם חשובות.

ברנרס-לי אומר כי אלינו לשים יותר לב למידע המפורסם ברשת, ומדוע?

מפני שהווב שייך לנו! הוא מהווה מקור מידע ציבורי אליו נשענים מקום עבודתך, קהילתך וממשלתך! האינטרנט מהוה עורק דמוקרטי חשוב המאפשר תקשורת ו"דיבור" חופשי בין אנשים ברחבי העולם.

היום כל אחד יכול להעלות בקלות אתר בכל נושא לרשת. זהו אחד החסרונות הגדולים של הווב, שלא ניתן לסנן תכנים פוגעניים.

דבר שלילי נוסף שברנרס-לי מוצא ברשת היא הדרך שבה חברות מסוימות "כולאות" את המשתמשים. לדוגמה Itunes של Apple שלא מותירה להוציא תכנים מתוכה לגורמים אחרים ברשת ורשתות חברתיות אשר לוקחות "בלעדיות" על המידע שהמשתמש מזין לתוכה.

רעיון נוסף חשוב במאמר הוא כי רשת האינטרנט מוכרחה להישאר נייטרלית על מנת לקיים כלכלה, דמוקרטיה ומדע תחרותיים והוגנים.

כבר נראה ניסיון של ממשלות טוטאליטריות לצנזר ולסנן מידע אשר אינו משרת או פוגע באינטרסים שלהן.

ניתן לראות כי גם ברנרס-לי וגם אוריילי מנבאים גדולות עבור הווב. שניהם חושבים כי צריך להשתמש בו בתבונה ולא להיות תמימים, אלא לשים לב למידע אשר מוצג ברחבי הרשת. שניהם מבינים את הפוטנציאל הגלום ברשת ובחוכמת ההמונים המתפתחת ומבינים שהרשת במובנים רבים כיום היא למשה העולם.

בשורה התחתונה אומר ברנרס-לי כי המטרה של הווב הינה לשרת את האנושות!

מוכרחים לשמר בווב את זכויות האדם הבסיסיות, מפני שאנו בונים דברים כיום על מנת שאילו הבאים אחרינו ייצרו דברים שאנו כלל לא יכולים לעלות על דעתינו!

מאמרו של Holzapfel

הולצפל כותב כי לדעתו הקשרים הנוצרים ברשת הינם בזבוז זמן, וזאת כתוצאה של סדרת שבעת החטאים הדיגיטליים:

1. Disorder- אי סדר: באינטרנט ישנה מסה אדירה של מידע שלעיתים תכופות יוצרת "עומס יתר".

2. Clutter-ערבוב: ישנם יותר מדי פוסטים בכל נושא, כך שלמעשה תגובות רבות למעשה חוזרות על אותה הנקודה.

3. Reinventing the wheel- "להמציא מחדש את הגלגל": לאנשים אין סבלנות לקרוא פוסטים

קודמים להם ולכן אותה שיחה מתרחשת הרבה פעמים וחוזרת ל אותה הנקודה.

4. Inconsistency- חוסר עקביות: קשה לשמור על עקביות בשיחות בווב  כמו פורומים, טוקבקים ועוד.

5.Automated miscommunication  – חוסר תקשורת אוטומטית: קשה למשתמשים למצוא את הפוסטים הרלוונטיים להם ולראות כאשר מישהו מגיב לתגובתם.

6. Aimlessness- היעדר מטרה: ישנן הרבה שיחות ללא תכלית המנוהלות בעולם הווב.

7. Incivility- חוסר נימוס: ברשת המשתמשים מרשים לעצמם להגיב ולנהוג בדרך בה לא היו מעיזים בעולם האמיתי, הם חשים מוגנים מאחורי המסך והאנונימיות.

באופן אישי רצינו לומר כי החומר הנלמד בקורס זה הינו בעל חשיבות רבה למידען.

אנו לומדים על העולם שלמעשה אנו מיועדים לעבוד בתוכו, וחיים בו באופן יומיומי כמשתמשים של אמצעי המדיה השונים בעידן ה web 2.0.

2 תגובות

מתויק תחת מטלות